Sharon Samuel - מעצב גרפי וארט דיירקטור.מתעסק ברשתות חברתיות וקידום. בעל ידע והתמחות בעולמות העיצוב הגרפי, פרינט, פרסום ואסטרטגיות. אוהב לצלם בשעות הפנאי, לטייל בטבע, לבשל מאהבה ופשוט להיות יצירתי ושונה במובן של הכי אני שיש.
24.10.2010
עבודות שונות
איור הרב עובדיה - אקריליק - סגנון חנוך פיבן
האיור הנל היה עבודת חיי הנהדרת בשימוש בטכניקות
מתקדמות בסגנונו של חנוך פיבן. עבודה מדהימה נהדרת ותחושת
סיפוק ענקית בסיומה.
האיור הנל היה עבודת חיי הנהדרת בשימוש בטכניקות
מתקדמות בסגנונו של חנוך פיבן. עבודה מדהימה נהדרת ותחושת
סיפוק ענקית בסיומה.
עיצוב פלייסמט עם מתכוני בישול
כרזה - אלימות נגד ילדים |
כרזה - אלימות נגד נשים |
כרזה לסרטו של רוברט אלטמן |
עיצוב עמוד שער - מוסף הארץ - רוברט אלטמן
כפולת עמודים - רוברט אלטמן |
הוצאת ספ - סדרת עטיפות ספרים
גלויה - יצחק רבין
גילוף ידני בעץ והדפסה על הנייר הטכניקה הייתה שימוש בחומרי גילוף על דיקט מעץ. |
גילוף ידני בעץ והדפסה על נייר |
איור לפוסטר למחזה של בית האופרה
"כוחו של גורל" - ג'וזפה ורדי
גו'זפה ורדי נולד למשפחה עניה . כבר בילדותו הראה התעניינות במוסיקה. כשכבר היה מלחין מפורסם התחתן עם זמרת סופרן וחשב על פרישה, אך אישתו שכנעה אותו להמשיך וליצור והתוצאה לא איחרה לבוא באחת מהאופרות שלו בשם " כוחו של גורל". העלילה הייתה עמוקה יותר והוכיחה את התקדמותו. ורדי היה סמל באיטליה. סמל העצמאות, למרות חייו הרצופים משברים אישיים וטרגדיות משפחתיות.
לכולנו זה קרה, קורה, ויכול לקרות. מכאן אנחנו רק יכולים להתפתח. להפוך נקודת חולשה, לחוזקה. אצל כולנו זה קיים, לא כולנו יודעים איך לעשות את זה. אבל זה אפשרי. הכוח בידיכם.
לכולנו זה קרה, קורה, ויכול לקרות. מכאן אנחנו רק יכולים להתפתח. להפוך נקודת חולשה, לחוזקה. אצל כולנו זה קיים, לא כולנו יודעים איך לעשות את זה. אבל זה אפשרי. הכוח בידיכם.
האיור נעשה כחלק מטכניקה שלמדתי ופיתחתי עם הזמן את
כישוריי בהתאם עם דיו ונייר פוטו.
סדרת איור לסיפור כיפה אדומה
רישום
ציור בעזרת גילוף עם סכין יפני על שקף
עם דיו שחור
ציור בעיפרון - אור וצל
רישום פחם
שעות ערב, בדיוק חזרתי מהעבודה. כולי עומד מול דף הנייר עם צבעי הפחם ורואה את מה שמסביבי. לוקח לי כמה דקות, ואז אני משתחרר מכבליי. מצייר כמו ילד, מורח, מתקן, מתפרע, הדמיון משתגע, הידיים אוהבות את הפחם שמלכלך אותן,ואני? אני מרגיש כמו ילד. חסר דאגות, חסר זמן, מרשה לעצמי להגיע הכי רחוק שאפשר בדמיונותיי.
שעות ערב, בדיוק חזרתי מהעבודה. כולי עומד מול דף הנייר עם צבעי הפחם ורואה את מה שמסביבי. לוקח לי כמה דקות, ואז אני משתחרר מכבליי. מצייר כמו ילד, מורח, מתקן, מתפרע, הדמיון משתגע, הידיים אוהבות את הפחם שמלכלך אותן,ואני? אני מרגיש כמו ילד. חסר דאגות, חסר זמן, מרשה לעצמי להגיע הכי רחוק שאפשר בדמיונותיי.
19.10.2010
הירשם ל-
רשומות (Atom)